בדצמבר 2023, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, אישרה הממשלה את תמ"א 75 – תוכנית מתאר ארצית שמטרתה לשנות מן היסוד את פני מפרץ חיפה ואת עתיד משק הדלקים בישראל. התוכנית מציעה להוציא את התעשייה המזהמת מאזור המפרץ, לקדם אזורי תעשייה נקייה ולפתח את האזור למגורים, תעסוקה ופנאי.
על פי התוכנית, שנת היעד לסגירת בתי הזיקוק של בזן היא 2029. מדובר בלוח זמנים שאפתני שמטרתו להביא לסיום עידן הזיקוק המזהם במרחב שבו מתגוררים מאות אלפי תושבים.
למה זה קריטי לביטחון האנרגטי
התלות המוחלטת של ישראל בבזן נחשפה באופן דרמטי כאשר טילים איראניים פגעו במתקני החברה. ההשבתה הפתאומית הזכירה לכולם מה קורה כשכל הביצים נמצאות בסל אחד. בזן אחראית לייצור של כ-60% מהסולר לתחבורה ולמחצית מהבנזין בישראל, כך שפגיעה במתקניה משבשת את כל משק הדלקים.
תמ"א 75 מציעה חלופה: במקום לזקק נפט גולמי בארץ, ישראל תייבא תזקיקים מוכנים. לצורך כך תקים המדינה נמל תזקיקים חדש שיקלוט דלקים מבחוץ, ותפזר את אחסונם באתרים שונים ברחבי הארץ.
התוכנית הנלווית: תשתיות אנרגיה חדשות ללא בזן
במקביל לתוכנית הראשית מקודמת גם תמ"א 75 אנרגיה, שנותנת מענה לתשתיות האנרגיה שצריך להקים כדי לאפשר את הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית. על פי החלטת הממשלה, יש להקים או להסב אתרי אחסון בנפח של 550,000 טון תזקיקים למקרי חירום. בנוסף, יידרשו תשתיות ליבוא גז בישול, ביטומן ומוצרי דלק נוספים.
האתגר הוא לא פשוט. רשויות מקומיות בצפון כבר מתנגדות להקמת מיכלי אחסון בתחומן ומכריזות שלא יאפשרו שהפתרון להצלת חיפה יהיה על חשבון תושביהן.
מה צפוי להשתנות במפרץ חיפה
החזון של תמ"א 75 הוא להפוך את אזור המפרץ למרכז מטרופוליני חדש. התוכנית כוללת הקמת כ-100,000 יחידות דיור, אלפי חדרי מלון, שטחי תעסוקה ומסחר בהיקף של מיליוני מטרים רבועים ופארק מטרופוליני לאורך נחל הקישון. במקום מפעלים מזהמים ומיכלי נפט, תושבי האזור ייהנו מחיבור לים ולטבע.
עם זאת, הדרך עוד ארוכה. מימוש התוכנית המלאה צפוי להימשך כ-50 שנה, והוא תלוי בגורמים רבים: אישור תוכניות מפורטות, מציאת תקציבים, התגברות על התנגדויות ומשא ומתן מורכב עם בעלי בזן על תנאי הפסקת הפעילות.